יסודות יצירת קומיקס
דיאלוג בקומיקס מול כיתובים: תנו לכל שורה תפקיד
בועות דיבור וכיתובים אינם ניתנים להחלפה. הפורמט משנה מי מדבר, מתי הקוראים פוגשים את המילים, ומה התמונה עדיין צריכה להראות.
פורסם על ידי צוות העריכה של LlamaGenעודכן
תשובה קצרה
השתמשו בבועת דיבור כשהקוראים צריכים לשמוע דמות מדברת בסצנה. השתמשו בכיתוב כדי לקבע זמן או מקום, להעביר קול נרטיבי מזוהה, או לצטט קול מחוץ לפאנל שמיוחס בבירור. החליטו למי שייכת כל שורה לפני שבוחרים את הצורה שלה.
המקורות האלה מסבירים את יסודות המלאכה. התרגילים המקוריים שלמטה הם דוגמאות של LlamaGen; הכותבים אינם תומכים ב-LlamaGen.
מקורות טקסט עמומים
תווית זמן עמומה
שורה בלי דובר ברור
הודעה בלי כותב ברור
מקור ברור לכל שורה
קבעו זמן ומקום
שמעו את הנוסע
קראו את הפתק של החבר
איור הדרכתי מקורי עם דמויות בדיוניות; לא קומיקס של לקוח ולא צילום מסך של מוצר.
בחרו את צורת הטקסט במכוון
התחילו ממה שהציור כבר מעביר. אחר כך זהו האם כל שורה שנותרה היא דיבור נשמע, מחשבה פרטית, קריינות או טקסט של חפץ כמו מכתב.
- בועת דיבור
- דמות גלויה מדברת או מגיבה. תנו לזנב להוביל אל פיה של הדמות, והציבו את השורה הראשונה במקום שבו כיוון הקריאה מושך את העין קודם.
- בועת מחשבה או קול פנימי
- השתמשו בזה רק כשהקוראים צריכים מחשבה פרטית. לבועת מחשבה ולכיתוב מונולוג פנימי יש מוסכמות סגנוניות שונות.
- כיתוב נרטיבי
- כיתוב יכול לשאת מספר, קול פנימי או דיבור מחוץ לפאנל שמיוחס למישהו. תיבה מלבנית לבדה לא אומרת לקוראים איזה קול הם שומעים; קבעו מוסכמה ושמרו עליה.
- כיתוב זמן ומקום
- תווית קצרה כמו ‘למחרת בבוקר’ יכולה לקבוע מעבר סצנה בלי פסקת הסבר.
- אפקטים קוליים
- מילת צליל גלויה יכולה לתמוך בתנועה ובקצב, אבל לא צריכה להתחרות בדיאלוג חיוני.
- מכתב או הודעה
- מילים שכתובות על פתק שייכות לאותו חפץ. הראו את הפתק או זהו את מי שכתב אותו לפני הציטוט, כדי שהטקסט לא יתבלבל עם מחשבותיו של הנוסע או עם קול ממקום אחר.
ערכו את המילים מול הציור
קומיקס קריא תלוי במה שמילים ותמונות מעבירות יחד.
- הסירו הסבר כפול
- אם האיור מראה בבירור מטרייה שבורה, כיתוב שאומר ‘המטרייה נשברה’ מוסיף מעט. במקום זאת, השתמשו בשורה כדי לחשוף תוצאה.
- תכננו מקום לפני הרינדור
- הכניסו בועות גסות למוקאפ לפני האיור הסופי. בגודל הקריאה הסופי, בדקו אם הן מכסות פנים, מסתירות את הפעולה או גורמות לעין לקפוץ לאחור.
- ייחסו דוברים במדויק
- כשלשתי דמויות יש אותו פאנל, ודאו את סדר הבועות, הזנבות והבעות הפנים. בדקו שוב אחרי הזזה או שינוי גודל של פאנלים.
- התאימו בזהירות לשפה המקומית
- טקסט מתורגם יכול להיות ארוך יותר או לדרוש כיוון קריאה שונה. בדקו מחדש התאמה וסדר, במקום להניח החלפה אחד-לאחד של שורה.
דוגמה מעשית: תחנת הרכבת הריקה
נוסע מגיע אחרי שחבר כבר עזב. הפרידו בין מיקום הסצנה, התגובה המדוברת וההודעה הכתובה.
פאנל 1
כיתוב מיקום: “6:10 בבוקר — תחנת צפון.” שוט רחב מציג רציף כמעט ריק.
פאנל 2
בועת דיבור, הזנב לכיוון הנוסע: “אמרת שתישארי לחכות.” הנוסע מחזיק מעטפה ליד הספסל.
פאנל 3
פתק כתוב, מזוהה כהודעה של החבר: “חזרתי בשבילך.” המעטפה הפתוחה והנייר מראים את הפעולה בלי הסבר כפול.
כיתוב הזמן מכוון את הקורא, בועת הדיבור נותנת לנוסע דיבור נשמע, והשורה האחרונה שייכת לפתק גלוי. אם מעבירים את השורה הזו לתיבת כיתוב, יש לזהות אותה כהודעה של החבר.
עמודי קומיקס לשימוש יומיומי
תנו לאותה סצנה קולות ברורים יותר
השתמשו באיור של הנוסע מחזיק מעטפה ליד ספסל ריק. שנו את הכיתוב, תוך שמירה על האיור ועובדות הסיפור קבועים.
מקורות טקסט עמומים
- כיתוב ללא תווית אומר: “6:10 בבוקר” בלי לקבוע אם זו תווית סצנה או מחשבה של מישהו.
- “אמרת שתישארי לחכות” מופיע בתיבה בלי דובר או מקור נרטיבי ברור.
- “חזרתי בשבילך” מרחף מעל מעטפה בלי לזהות מי כתב אותו.
מקור ברור לכל שורה
- השתמשו ב-“6:10 בבוקר — תחנת צפון” ככיתוב זמן-ומקום מעל הרציף.
- שימו את “אמרת שתישארי לחכות” בבועת דיבור עם זנב שמופנה אל הנוסע.
- הציגו את “חזרתי בשבילך” על הנייר וזהו אותו כפתק של החבר, או תייגו את הכיתוב כציטוט מאותו פתק.
איך להשוות
- כתבו ליד כל שורה את הדובר או המקור לפני שממקמים אותה על הדף.
- כסו את הכיתובים ורשמו מה האיור כבר מסביר. קצצו כפילויות רק כשהן אינן מוסיפות קול או ניגודיות.
- עקבו אחרי הבועות והכיתובים בכיוון הקריאה המיועד, וודאו שאף זנב לא מרמז על דובר שגוי.
- בדקו בגודל הסופי לנייד או לדפוס. אחרי התרגום, חזרו על הבדיקה של אורך השורה, ייחוס המקור וכיוון הקריאה.
מה לחפש
הקורא צריך להיות מסוגל לזהות איזו שורה מדוברת עכשיו ואיזו מגיעה מהפתק בלי להזדקק לתסריט. גם טקסט קצר צריך מספיק הקשר כדי לזהות את המקור שלו.
מה התרגיל הזה לא יכול להוכיח
מוסכמות כיתוב משתנות לפי יוצר, שפה והוצאה לאור. התרגיל הזה בודק ייחוס וכפילויות; הוא לא מאשר נגישות ולא מבטיח שכל בועה תיכנס.
לפני הפרסום: עברו על הדף
- האם לכל שורה יש דובר או מקור נרטיבי ברור?
- האם האיור היה מעביר את אותו מידע בלי הכיתוב הזה?
- האם זנבות הבועות וסדר הקריאה ברורים בלי ספק?
- האם הטקסט נכנס בגודל הצפייה הסופי?
- האם שינוי זמן/מקום עדיף לטפל בו בכיתוב קצר אחד?
שאלות נפוצות
האם כיתובים בקומיקס יכולים לכלול מחשבות של דמות?
כן. כיתובים בגוף ראשון יכולים להעביר קריינות פנימית. חשוב לשמור על קול עקבי כדי שלא יתבלבל עם הסבר כל-יודע.
האם כל פאנל צריך לכלול דיאלוג?
לא. פאנלים שקטים מעבירים לעיתים פעולה, אווירה או תגובה בצורה טובה יותר מטקסט מיותר.
מה צריך לבדוק אחרי תרגום קומיקס?
בדקו את אורך הטקסט, הקריאוּת, התאמת הבועות, ייחוס הדוברים וסדר הקריאה. ייתכן שיהיה צורך להתאים את הפריסה.
מקורות וקריאה נוספת
- Nate Piekos / Blambot — Comic Book Grammar & Tradition ↗
עיינו ב-“Balloon Tails”, ב-“Captions” וב-“Off-Panel Dialogue” כדי להכיר מוסכמות כיתוב מקצועיות. Piekos מציג מסורות עם חריגים, ולא חוקים אוניברסליים.
- Scott McCloud — Making Comics ↗
סקירת המחבר כוללת תקשורת דרך מילים ותמונות יחד. תרגיל התחנה שלנו מיישם את השאלה הזו על קריינות מיותרת וייחוס קול.
עשו את הצעד הבא ב-workflow של הקומיקס שלכם
תכננו פעימת סיפור ברורה, נסו את הכלי הרלוונטי, ובדקו את התוצאה בעצמכם. המדריכים האלה לא מבטיחים ניתוח או תיקון אוטומטי של הקומיקס שלכם.